מדריך: למה בנק ישראל מעלה או מוריד ריבית, ואיך זה קשור לאינפלציה?
לפני כמה זמן, בעודנו מהלכים ברחוב, נאנח אחד מחברי ואמר שקשה לחיות עם יוקר המחיה במדינה הזאת.
האשם הראשון שהוא מצא ליוקר המחיה הוא בנק ישראל שהעלה את הריבית לארבע וחצי אחוז. מה שייקר את המשכנתאות הממוצעות בישראל בלא מעט.
רציתי להסביר לו, שמה שבנק ישראל מייקר את הריבית, זה עוצר את יוקר המחיה. ולא להיפך.
אבל היה לי מסובך לעשות את זה בלי מדריך… 😉
🌍 מהי ריבית בנק ישראל?
הריבית שבנק ישראל קובע היא הריבית שבנקים מסחריים מקבלים או משלמים כשהם מפקידים או לווים כסף מהבנק המרכזי. הריבית הזו היא בעצם סמן לשוק כולו: כשבנק ישראל מעלה אותה או מוריד אותה, כל הריביות במשק (משכנתאות, הלוואות, פיקדונות) משתנות בעקבותיה.
על האנשים הפשוטים זה משפיע בדרך כלל דרך ריבית הפריים.
ריבית הפריים היא אחוז וחצי מעל לריבית בנק ישראל. מה שאומר, שאם לקחתם משכנתא עם ריבית של פריים, והריבית עלתה בשלוש אחוז, גם המשכנתא שלכם תתיקר בהתאם.
רוב הריביות על הלוואות הם צמודות לפריים, כמו הריביות על המינוס או הריביות על הלוואות מחברות האשראי (שניהם לא מומלצים כמובן, כי בדרך כלל זה פריים פלוס 4 או 6, מה שאומר ריבית של 10 או 12 אחוז!)
📈 מה קורה כשהריבית עולה?
הלוואות מתייקרות
קשה יותר לקחת משכנתא, אשראי או הלוואה לעסק. (ויקר יותר להיכנס למינוס.)
פיקדונות משתלמים יותר
אנשים יעדיפו לחסוך במקום לצרוך.
ביקוש יורד
אנשים קונים פחות, חברות משקיעות פחות.
➡️ התוצאה: המחירים עולים לאט יותר → האינפלציה נרגעת.
📉 מה קורה כשהריבית יורדת?
הלוואות זולות יותר
קל לקחת משכנתא, לפתוח עסק או לקנות רכב.
פיקדונות פחות משתלמים
אנשים מוציאים כסף במקום להשאיר בבנק.
ביקוש עולה
אנשים קונים יותר, חברות משקיעות יותר.
➡️ התוצאה: הכלכלה מתמרצת → המחירים עלולים לעלות → האינפלציה עולה או מתייצבת.
🧩 איך זה עוזר לאינפלציה?
האינפלציה היא עליית מחירים שנובעת לרוב מעודף ביקוש מול היצע.
- אם המחירים עולים מהר מדי → הבנק המרכזי מעלה ריבית כדי לקרר את המשק.
- אם המשק במיתון והמחירים בקושי זזים → הבנק המרכזי מוריד ריבית כדי לעודד פעילות.
⚖️ האיזון העדין
יציבות מחירים
אינפלציה סביב 1%–3%
צמיחה ותעסוקה
שלא תהיה אבטלה ומיתון
בנק ישראל צריך למצוא את ה"שביל הזהב" בין שני היעדים הללו.
📊 דוגמה מספרית – משפחה עם משכנתא
נניח משפחה שלוקחת משכנתא של מיליון ש"ח:
החישוב מתבסס על משכנתא ל-25 שנה, מתוכה שני שליש בריבית פריים ושליש בריבית קבועה לא צמודה. (לצורך העניין, של 3%)
2%
פריים 2%
החזר חודשי בערך 4,400 ₪
6%
פריים 6%
החזר חודשי בערך 5,870 ₪
📌 העלייה מ-2% ל-6% פריים (עלייה של 4 נקודות אחוז) מעלה את ההחזר החודשי בכ1,470 ₪ לחודש. העלאת ריבית מכאיבה למשפחות עם הלוואות, אבל מונעת מצב שבו המחירים בסופר עולים ב־10%–20% בשנה ו"שוחקים" את כולם.
החישוב בוצע לפי משכנתא קיימת, אך בלקיחת משכנתא חדשה, המחיר יכול להתייקר אפילו יותר.
שאלות נפוצות
ש: למה זה מרגיש כפול? גם יוקר המחיה וגם ריבית גבוהה?ת: נכון, וזה החלק הקשה. הריבית הגבוהה היא כמו תרופה מרה: כואבת עכשיו, אבל נועדה לעצור עליות מחירים חדות הרבה יותר.
מי מרוויח ומי מפסיד מעליית ריבית?
- חייבים (עם משכנתאות/הלוואות) → נפגעים.
- חוסכים (פיקדונות, אג"ח קצרות) → מרוויחים.
- המשק כולו → נהנה מיציבות מחירים בעתיד.
למה הבנק לא פשוט קובע מחירים ישירות במקום לשחק עם הריבית?
ת: כי קשה מאוד לקבוע מחירים לכל דבר במשק. כשיש "פיקוח מחירים" מלא – זה יוצר מחסור ותורים. ריבית היא כלי גמיש שמשפיע על כלל המחירים דרך הביקוש וההיצע, בלי לנהל אותם אחד־אחד.
כמה זמן לוקח עד שרואים את ההשפעה של שינוי ריבית?
ת: לרוב כמה חודשים עד שנה. זה לא מיידי, משכנתאות מתעדכנות לאט, עסקים מתכננים השקעות מראש, וצרכנים לוקח זמן לשנות הרגלי קנייה.
ש: מה הסיכון אם לא יעלו ריבית כשהאינפלציה גבוהה?
ת: שהמחירים "יברחו". אנשים מתחילים לצפות לעליות מחירים, מעלים שכר, עסקים מעלים מחירים שוב – וזה נהיה מעגל שקשה לשבור. בסוף, כדי לעצור, צריך ריבית הרבה יותר גבוהה וכאב גדול יותר.
ש: למה לא פשוט להשאיר ריבית נמוכה כדי לעזור לאנשים עם משכנתאות?
ת: כי אם המחירים ימשיכו לעלות בקצב גבוה, אותם אנשים יפסידו בכל תחום אחר – בסופר, בדלק, בשכר דירה. כלומר, "הקלות" לטווח קצר יגרמו לנזק גדול יותר לטווח ארוך.
ש: האם זה נכון שתמיד אחרי העלאת ריבית מגיע מיתון?
ת: לא בהכרח. לפעמים העלאה מתונה מספיקה כדי לקרר את המחירים בלי להכניס את המשק למיתון. אבל אם האינפלציה מאוד גבוהה, הסיכון למיתון אכן עולה.
ש: איך יודעים כמה להעלות או להוריד את הריבית?
ת: זה חלק מהאמנות של הבנק המרכזי. הם עוקבים אחרי אינפלציה בפועל, תחזיות אינפלציה, נתוני תעסוקה, צמיחה, מצב עולמי ועוד. ההחלטה תמיד איזון עדין בין "לא לחנוק את המשק" לבין "לא לאבד שליטה על המחירים".
ש: למה זה צריך להשפיע גם על לוקחי המשכנתאות הקיימים?
ת: זה לא.
אבל אם אנחנו רוצים לקחת ריבית זולה מהבנק, מה שהוא מסכים להביא לנו זה ריבית פריים, ריבית שבה כשישתנה ערך הכסף (כשהוא יהיה יקר יותר, ולהלוות אותו לאחרים יהיה יותר רווחי לבנק) הריבית תשתנה.
מי שזה לא נוח לו, יכול לקחת משכנתא שכולה בריבית קבועה (זה בדרך כלל יצא לו יותר יקר)
🔮 מתי הריבית תרד?
מתי הריבית תרד?
- תנאים לירידה: אינפלציה יציבה ב-1%-3%
- מצב נוכחי: ריבית 4.5% (ינואר 2025)
- תחזית בנק ישראל: ירידה ל-4.0%-4.25% עד סוף 2025
- אינפלציה צפויה: 2.6% (2025), 2.3% (2026)
- צמיחה צפויה: 4% (2025), 4.5% (2026)
גורמים גלובליים משפיעים
- מכסים של טראמפ בארה"ב
- הורדת ריבית של הבנק הפדרלי (הפד) בארה"ב
- סיום המלחמה (אבל באמת, לגמרי)
בקיצור, יציבות עולמית ומקומית
איך זה ישפיע עליך?
- 🏠 משכנתאות והלוואות: החזרים ירדו לבעלי ריבית משתנה.
- 💰 חיסכון בבנק: פיקדונות וחסכונות לטווח קצר יניבו פחות.
- 📈 כלכלה רחבה: עידוד השקעות עסקיות, צמיחה ותעסוקה.
מועדי החלטות ריבית
24 בפברואר, 7 באפריל, 26 במאי ו-7 ביולי 2025.
💡 טיפים להבנה
אפשר לחשוב על ריבית כעל "ברז הכסף" במשק
- פותחים= יותר מים (כסף) = הכלכלה מתמלאת, ואפשר לשחות.
- סוגרים = פחות מים = הכלכלה עוצרת, מתייבשת. אי אפשר לשחות.
הבנק המרכזי מגן על כולנו
הבנק המרכזי לא פועל כדי לפגוע במשקי בית, אלא כדי למנוע תסריט גרוע הרבה יותר: אינפלציה שיכולה לצאת משליטה.
זה היה עוד מדריך מבית בואו חשבון
ניתן ליצור קשר במיילlets.go.business.yosi@gmail.com